הודות לעבודת השחזור המרהיבה של מכון הקולנוע הבריטי, קהלים רבים ברחבי העולם יכולים לצפות כעת בעבודותיו המוקדמות של הגאון הקולנועי.
9 סיבות לצפות בתשעת סרטיו של היצ'קוק שיוקרנו במסגרת "היצ'קוק 9":
1. בכורה מנצנצת
במשך עשורים רבים היה ניתן לראות רק גרסה חלקית של סרט הביכורים של היצ'קוק כבמאי משנת 1926, גן התענוגות, מפני שחלק ניכר מהסרט המקורי היה חסר. זו הייתה ככל הנראה עבודת השחזור השאפתנית ביותר בפרויקט והיא כללה מחקר בארכיונים שונים בעולם. 20 הדקות החסרות שוחזרו וסוף כל סוף הקהל יכול לצפות בראשית ניצוצות הגאונות של היצ'קוק.
2. מספר מושלם
היצ'קוק היה מספר סיפורים מעולה. בהקרנה של האיש מהאי מאן (1929), אחרון הסרטים שיוקרנו בסדרה, אפשר לחוש שהוא במאי שהיטיב להבין כיצד ניתן לספר סיפור באופן ויזואלי דרך קולנוע. הדיאלוג של היצ'קוק - או כרטיסיות הטקסט במקרה זה - היה פעמים רבות מיותר למדי. הוא תומך בפתגם אותו טיפח לכל אורך הקריירה: הראה את זה, אל תספר את זה. הסרטים המוקדמים מציעים מגוון דוגמאות נוספות לנרטיב הזה, שימשיכו לרתק את היצ'קוק בהמשך: האדם הלא נכון (או האישה הלא נכונה, במקרה של האדפטציה לסרטו של נואל קווארד משנת 1927 מוסר מפוקפק).
3. אמנות המתח
היצ'קוק אמר פעם "אין טרור בפיצוץ, רק בציפייה לקראתו". מתח - האמנות של הובלתנו אל קצה הצוק ותלייתנו על סף התהום במצב של התרגשות מהולה בפחד - הייתה המרכיב העיקרי בסרטיו, עוד מסרטיו האילמים המוקדמים ועד לקלאסיקות המאוחרות שלו כגון ורטיגו (1958), מזימות בינלאומיות (1959), פסיכו (1960) והציפורים (1963). מי שאינו רגיל לסרטים אילמים עשוי להיות מופתע מכמות המתח שהצליח ליצוק היצ'קוק הצעיר לסרטיו.
4. סגנון מתפתח
מי שמטיל ספק במעמדו של היצ'קוק כבמאי סרטים ייחודי מתייחס לרוב לקומדיה המטורפת והפחות מוצלחת שלו משנת 1941 אדון וגברת סמית, השונה משמעותית מהמותחנים הקולנועיים שהוא ידוע בהם. אולם הסרטים המוקדמים שלו כוללים מגוון מרתק של ז'אנרים. במקום לנסות להכפיף את כולם לאותה הקטגוריה שבה היצ'קוק מפורסם, מומלץ להתייחס אליהם כיצירתו של אמן צעיר המתנסה בכל הז'אנרים רגע לפני שמגבש לעצמו סגנון מסויים. מגוון הסרטים נע בין הקומדיה הקלילה שמפניה (1928) ועד לסרט טעון ברגשות האיש מהאי מאן.
5. סצנות מורכבת
בימינו, סטיבן שפילברג הוא הבמאי הכי מזוהה עם סצנות מורכבות רוויות באקשן. אך במשך 50 שנים היצ'קוק מלך בז'אנר ויצר סצנות אקשן מורכבות - הן מבחינת הבימוי והן מבחינת הצילום. צפו בסצנה של מטוס הריסוס בסרט מזימות בינלאומיות, סצנת הפתיחה של המרדף בסרט ורטיגו או רגע השיא בראש פסל החירות בסרט חבלה (1942). סצנות כאלה מופיעות גם לכל אורך סרטיו המוקדמים, כגון סצנות המרדף שמהוות את רגעי השיא בסרטים הדייר (1926) או סחיטה (1929). אסור לשכוח גם את סצנות הקרבות עם הבימוי הגאוני בסרט הזירה (1927).
6. הסגנון הוויזואלי של היצ'קוק
דרך עיניו של היצ'קוק אנו זוכים לראות את העולם באופן ייחודי. רקדנית שבה חושק גבר הנראית לראשונה דרך זכוכית מגדלת ברגעי הפתיחה של שמפניה; תנועת המצלמה, שעוקבת אחרי גבר ואישה שיורדים במדרגות בסרט סחיטה, ונעה בטייק אחד למעלה דרך פרוזדור שנבנה במיוחד לצילומים; ובאחד מהשוטים המפורסמים ביותר, מיצירת האמנות שלו משנת 1926, היצ'קוק מאפשר לנו לראות את הדייר שעל שמו קרוי הסרט נע בעצבנות הלוך ושוב לאורך הרצפה שמעל בעלת הבית שלו ומשפחתה, הודות לתקרת הזכוכית המיוחדת שהותקנה לצורך כך.
7. היסטוריית הקולנוע
מהאקספרסיוניזם הגרמני והמונטאז' הסובייטי ועד לסגנון ההוליוודי הקלאסי, היצ'קוק ספג כמעט כל רגע תרבותי שהיה עד לאותה עת בעולם הקולנוע והשכיל לאמץ אותו לרגעים גאוניים בסרטיו. עבודתו בתקופת הסרט האילם, אשר משלבת בין סגנונו הוויזואלי הייחודי, השליטה המושלמת בקצב, כפי שניתן לראות בסצנות המרדף, וההשפעות מהשפות הקולנועיות השונות, הגיעה לשיאה באחת מהסצנות 'האילמות' המבריקות ביותר שלו: ניסיון הרצח עוצר הנשימה בקונצרט שנערך ב-Royal Albert Hall מאחד מסרטיו המדברים המוקדמים האיש שידע יותר מדי (1934). גם הצפייה בסרטים המוקדמים האלה מאפשרת לנו להבין כיצד היצ'קוק השכיל להשתמש בהשפעות האלה באופן כה מתוחכם.
8. ליווי מותח
כדי ללוות את השחזורים, הוזמנו מספר מלחינים לחבר פסקולים חדשים. בין השאר ניתן למצוא את הפסקול של סואטו קינץ' לסרט הזירה. בזכות הצלילים שמזכירים את דיוק אלינגטון ובני גודמן, קינץ' מדגיש את אלמנט השעשוע בדרמת האיגרוף של היצ'קוק אך גם מעצים את הרגעים המותחים יותר. ניתין סוהני מזכיר את יחסיו המוצלחים של היצ'קוק עם המלחין ברנרד הרמן באמצעות הפסקול שהלחין לסרט הדייר. לכל אורך הפסקול יש התייחסויות לסרטים ורטיגו, מזימות בינלאומיות ופסיכו (1960), וכן למורשתו התרבותית של סוהני. התוצאה היא אחד מהפסקולים האקלקטיים והמהנים ביותר. לבסוף, ג'ון סוויני, אחד מהנגנים המפורסמים ביותר, אשר עבר בכל כנפי תבל עם הסרטים המשוחזרים, מעניק פסקול עליז וקליל לסרט התדרדרות (1927). בנוסף לפסקולים האלה, המועצה הבריטית משתפת פעולה עם מוזיקאים מקומיים בכל מדינה שבה הסרטים מוצגים ומאפשרת לקהל לראות כמה אוניברסליים הם סרטיו של היצ'קוק דרך שיתוף הפעולה הזה.
9. אמנות הבידור
היצ'קוק הוא אחד מהאמנים הדגולים של המאה ה-20. עבודתו חשובה לא פחות מזו של פיאקסו או פרוסט. עם זאת, אם נהלל רק את סגולותיו האמנותיות נזניח היבט חשוב נוסף במפעל חייו: היצ'קוק היה בדרן מלידה. מהופעותיו הקצרצרות ב-39 מסרטיו (אותן ניתן לראות בין השאר בסרטים הדייר וסחיטה בתוכנית הנוכחית) ועד לרצון העז למתוח את הקהל, היצ'קוק הצליח לעשות את דרכו לאורך הרגשות האפלים ביותר שידע האדם לא פחות מאשר יכולתו המופלאה להקסים אותנו.