קולנוע "אל נאזר" או בשמו הערבי "סינמה אל נאזר"’ נבנה ב1946 על ידי קבוצת פלסטינים תושבי חיפה ששירתו בצבא הבריטי. בית הקולנוע נסגר בשנת 1948 ונפתח מחדש בשנת 1949 לקהל יהודי בשם "קולנוע הדר". למרות פנייתו לקהל היהודי בית הקולנוע הפך למיתולוגי בחיפה והקהל המרכזי שלו היו יהודים-ערבים (עולים מצפון אפריקה שהתאכלסו בוואדי סאליב) והתושבים הפלסטינים המקוריים מוואדי ניסנאס .
בתקופת המנדט הבריטי הוקרנו בבית הקולנוע סרטים מהעולם הערבי, אך לאחר 1948 כחלק מהניסיון לייצר כור היתוך ו"למערב" את המרחב הוקרנו בעיקר סרטים אירופיים ואמריקאים. אולם ניסיון זה כשל ובית הקולנוע חזר להציג סרטים ערבים. כיום המבנה נמצא בבעלות אנשי נדל"ן אשר רוצים לבנות על אדמתו בניין בן שמונה קומות, ובכך יימחק זכרונו של בית הקולנוע.
הפרוייקט מבקש להקים מחדש את בית הקולנוע כבית קולנוע נייד. מטרתו של הפרויקט היא "להחזיר לחיים״ את בית הקולנוע בעל העבר העשיר ולספר את ההיסטוריה הערבית-פלסטינית. בית הקולנוע יהווה כלי לפעולה פורצת גבולות, זאת באמצעות סיפורו הייחודי. במקביל לסיפור ההיסטורי יוקרנו בו סרטי קולנוע פלסטיני עכשוויים ויערכו אירועים ופעילויות. כחלק מהמאבק בדיכוי התרבותי בית הקולנוע הנייד מתנתק מהצורך בשטח פיזי ומייצר אלטרנטיבה תרבותית וחברתית.