"אני לא יכול להסביר מה מושך אותי לתופים וכלי הקשה. אני פשוט אוהב קצב. זה מרגיש כל כך טבעי עבורי".
המפיק הבריטי-מאוריצני ג'וזף דינמאמוד, המכונה מו קולורז, הוציא שלושה EP’s מוצלחים ורגע לפני הוצאת אלבום הבכורה שלו והפריצה הגדולה הוא מגיע לביקור ראשון בתל אביב.
מו קולורז מתיך בצורה מושלמת שילוב בין מקצבים של היפ הופ , אלמנטים של דאב ורגאיי, מקצבים אפריקאים , אלקטרוניקה אפלולית ונגיעות של מוזיקת סגה השייכת למורשת שלו, מהאי הקטן מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי.
כבן לאמא בריטית ואב מאוריצני, הוא מתאר: "אף פעם לא באמת הרגשתי שיש לי בית , אני אף פעם לא מרגיש שאני מגזע מסוים, אף פעם אני לא מרגיש שאני מגיע מרקע כלשהו. אני לא יכול להזדהות עם התרבות השחורה באופן מובהק, לא לגמרי, מצד שני אני גם לא יכול להזדהות לגמרי עם התרבות הלבנה. אני לא שם עצמי בשום מקום כאדם ואני חושב שזה משהו שעובר דרך המוזיקה שלי".
ב-2011 הוא הוציא את EP הבכורה שלו: "Drum Talking ", בלייבל "One Handed Music".
המוזיקה היא תמהיל של אלמנטים שבטיים, דאב עמוק, סימפולים הזייתיים ובעיקר השפעות הסגה.
עם יציאת ה- EP השני שלו מו אמר: "כמה הופעות אחרי ה- EP הראשון הבנתי שאני רוצה לגרום לאנשים לרקוד. אני אוהב לרקוד בעצמי ואני אוהב לראות אנשים זזים למוזיקה [...] אבל אני לא מעריץ גדול של מוזיקת דאנס באופן כללי, אני מעדיף לנסות ולחקור מוזיקה שאפשר לרקוד אליה מאשר את מוזיקת הדאנס עצמה- דברים שאני רוקד אליהם, כי אני רוקד לג'אז וג'יימס בראון ואנשים לא מחשיבים את זה כמוזיקת דאנס".
בטרילוגיית ה-EP’s , שמלווה בעיצוב מדהים לא פחות, אפשר לחוש בשינוי ובתהליך שעבר דינמאמוד כמפיק. ולראייה, מו קולורז זכה בהערכה רבה מצד אישים מרכזיים בעולם המוזיקה כמו ג'יילס פיטרסון ופול לסטר. בעיתון המכובד "הגארדיאן" משווה לסטר את המוזיקה של דינמאמוד ל"מפגש בין לי פרי וקרטיס מייפילד בלונדון של שנת 1973".
מו קולורז יציג את הגרוב, העומק של המוזיקה שלו והנטייה הקלה לביזאר בהופעה שלו בתל-אביב.