המועצה המדעית של בריטניה וישראל

רוברט וינסטון הינו הפרופסור הראשי למדע וחברה באימפריאל קולג' לונדון. מחקריו הנוכחיים של וינסטון, המתבצעים במסגרת שיתוף פעולה בין חוקרים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה ומאימפריאל קולג', עוסקים בשימוש בגנטיקה למטרות שונות, ביניהן שיפור הייצור של תאי גזע מרקמות עובריות והפחתת כמות הפגמים הגנטיים בעוברים.

 לשעבר סגנית נשיא מכון ויצמן למדע, ראש המחלקה לאימונולוגיה כימית ודיקנית הפקולטה לביולוגיה. תרמה באופן משמעותי לתחומים של פיתוח חיסונים, חקר הסרטן ומחקר של מחלות טפיליות. אחת המפתחים של תרופת הקופקסון®, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה. כיום חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית, באגודה הפילוסופית האמריקאית, באקדמיה האירופאית למדע ואומניות ובאקדמיה האמריקנית לאמנות ומדעים. בעבר: נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, יו"ר חטיבתה המדעית, נשיאת הפדרציה האירופית של האגודות לאימונולוגיה, מזכ"ל האיגוד הבינלאומי של האגודות לאימונולוגיה ונשיאת האיגוד לאקדמיות למדעים באסיה. זכתה בפרסים רבים ובדוקטורטים לשם כבוד.

בין השנים 2006 ו-2011 כיהן פרו'’ סר ג'ון בל כנשיא האקדמיה למדעי הרפואה ומאז 2002 הוא מחזיק בתואר Regius Chair (פרופסור מלכותי) לרפואה באוניברסיטת אוקספורד. מאז שנת 2006 פרופ' בל מכהן כיושב הראש של המשרד לתיאום אסטרטגי של המחקר הרפואי (OSCHR). במסגרת מחקרו זיהה סר ג'ון גנים האחראים לרגישות לסוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים שגרונית וטרשת נפוצה. היה לו קשר ישיר ליישומים גנטיים במחקר קליני והוא סייע לפתח את פרויקט 100,000 הגנים באנגליה.

במהלך טקס הענקת התארים לרגל השנה החדשה 2008 הוענק לפרופ' סר ג'ון בל תואר אבירות עבור שירותו בענף הרפואה.

פרופ' סר מארק פלדמן מכהן כראש מכון קנדי לראומטולוגיה באוקספורד. מחקרו מתמקד בהבנת הפתוגנזה של מחלות אוטואימוניות והוביל לפיתוחן של תרופות חדשות לטיפול בדלקת והרס רקמות כתוצאה מטרשת נפוצה ומחולת אחרות, לרבות דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים ספחתית, ספחת, מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס. בטקס הענקת התארים לרגל יום הולדתה של המלכה ב-2010 הוענק לפרופ' סר מארק פלדמן תואר אבירות.

פרופ' לורד פטאל הוא רופא מיילד וחבר בית הלורדים, המכהן כנשיא אוניברסיטת דנדי. תחומי העניין האקדמיים הרפואיים שלו התמקדו ביולדות בסיכון גבוה. הוא פרסם מאמרים על לידות מוקדמות, פיגור בהתפתחות העוברית וחקר מחלות ביולדות. הפרופ' והלורד פאטל זכה בתואר אבירות בטקס הענקת התארים לרגל יום הולדתה של המלכה ב-1997, וב-1 במרץ 1999 קיבל תואר אצולה לכל ימי חייו – הברון פאטל, מדאנקלנד בפרת' וקינרוס.

פרופ' מייסון הוא פרופסור לעיבוד ביולוגי בתחום הרפואה הרגנרטיבית. הוא עומד בראשה של קבוצת BIA Cell Therapy & Regenerative Medicine Industry וחבר בוועדה התעשייתית של האגודה הבינלאומית לחקר תאי גזע, ועדת התקשורת והחינוך של הברית לרפואה רגנרטיבית וועדת המסחור של האגודה הבינלאומית לרפואה תאית (ISCT). במאי 2012 הוא מונה לנשיאה הראשון של קואליציית הרפואה הרגנרטיבית. הוא שותף בכיר בחברת Proteus Venture Partners.

פרופ' סר ריצ'רד סקייס הוא ביוכימאי ומנהל לשעבר בחברת GlaxoSmithKline. בעבר כיהן כרקטור באימפיראל קולג' ומאז דצמבר 2011 הוא משמש כיו"ר של קרן הבריאות NHS (שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה) של אימפריאל קולג'. פרופ' סר ריצ'רד סקייס מכהן כעת כיושב הראש של הקרן הבריטית לחקר תאי גזע וכדירקטור חיצוני בחברת Lonza AG.

פרופ' סר ג'ון ווקר משמש כראש צוות ביחידה לביולוגיה מיטוכונדרית של המועצה הבריטית למחקר רפואי בקיימברידג', וכחבר עמית בסידני סאסקס קולג'. פרופ' סר ג'ון ווקר זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1997 בזכות פענוח המנגנון האנזימטי הניצב בבסיסה של הסינתזה של האדנוזין התלת-זרחתי. תואר האבירות הוענק לסר ג'ון בשנת 1999 בזכות עבודתו בתחום הביולוגיה המולקולרית.

פרופ' שילה עומד בראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן ע"ש דוד ואינז מאיירס ומכהן כראש המעבדה לחקר הבסיס הגנטי של הסרטן ע"ש מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים, בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית ובארגון הגנום האנושי. מחקרו של פרופ' שילה עוסק בתגובות של תאי יונקים לנזקים הנגרמים לדנ"א ע"י גורמים סביבתיים כגון קרינה וחומרים מסרטנים.

פרופ' ריכטר-לוין עומד בראש המכון לחקר המוח (ISAN) באוניברסיטת חיפה. פרופ' ריכטר-לוין תרם רבות לפיתוח מודלים חדשניים לפענוח הפרעות מצב רוח וחרדה בקרב בעלי חיים, וכן להבנת תפקידה של ההפעלה הרגשית וההפעלה של האמיגדלה במצבי זיכרון טראומטי וחרדה. את תואר הדוקטור שלו קיבל בשנת 1992 ממכון ויצמן למדע.

פרופ' גזית עומד בראש הקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 2012-2014 כיהן גם כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה. מחקרו של פרופ' גזית עוסק בחקר ההרכבה העצמית הביו-מולקולרית. עבודתו הביאה לזיהוי של רכיבי ההכרה המינימליים המאפשרים את היווצרותם של סיבי עמילואיד, והוא זיהה דרכים חדשניות למניעת תהליך זה. המעבדה שלו הייתה הראשונה לזהות די-פפטידים ארומטיים היוצרים ננו-צינורות וננו-כדורים בעלי תכונות מכאניות וכימיות ייחודיות.

פרופ' שורק חוקרת את הביולוגיה המולקולרית של המוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2005 כיהנה 3 שנים כדיקנית הפקולטה למדעים של האוניברסיטה העברית, והייתה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. פרופ' שורק נמנתה על מייסדי המרכז למדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית. מחקרה מתמקד במנגנונים הגורמים להפרעות בתקשורת במוליך העצבי אצטילקולין בתאי שריר, תאי עצב ותאי דם, הכוללים שינויים בתהליך העיבוד של הקדם RNA ובקרי המיקרו-RNA, ועשויים להגיב לטיפול באמצעות אוליגונוקלאוטידים (שלב II של הניסויים הקליניים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות הסתיים בהצלחה), העשויים להיות רלוונטיים גם לטיפול במחלות הקשורות בחרדה, מחלות שריריות-עצביות ומחלות ניווניות עצביות (פרקינסון ואלצהיימר).

פרופ' גייגר הוא דיקן המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא. מחקריו כוללים את המנגנונים האחראים על התקשורת בין תאים בריאים וסרטניים כאחד, והמולקולות הספציפיות הממלאות תפקיד באינטראקציות בין-תאיות אלה. הוא עומד בראש הקתדרה לביולוגיה של תאים וגידולים ע"ש ארווין נטר. במסגרת תפקידיו הקודמים במכון כיהן כדיקן בית הספר למחקר של מדרשת פיינברג מ-1989 עד 1995 וכראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא מהקמתה בשנת 1995 ועד 2004.

פרופ' צ'חנובר הינו חוקר מוערך בטכניון – המכון הטכנולוגי לישראל בחיפה ונשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. בשנת 2004 זכה בפרס נובל לכימיה בזכות הגילוי של תהליך פירוק החלבונים באמצעות אוביקוויטין. פרופ' צ'חנובר תרם תרומה גדולה להבנת מנגנון שעומד מאחורי תהליכים בין-תאיים. הוא גילה במעבדתו כי מערכת האוביקוויטין, האחראית על פירוק החלבונים בתאי הגוף, שולטת על פעולותיהם של חלבונים הפועלים כ"מתגי הפעלה" מרובי גנים בתוך התא.

מומחה בהידרולוגיה של אזורים מדבריים ובסוגיות מים של המזרח התיכון. מחקריו מתמקדים בהערכה כמותית של מערכות זרימה והסעה של מי תהום ובמקורות של מילוי חוזר באגנים מדבריים עם גאולוגיה מורכבת ומידע הידרולוגי מועט. הוא פיתח את מודל תא הערבול שמשמש באגנים שונים ברחבי העולם. בנוסף, פרופ' אדר מקדיש את זמנו לחקר של מקורות מים המשותפים למספר מדינות ולהעצמת המחקר והפיתוח של חידושים בתחום המים.

פרופ' אלון פרידמן הוא ראש המעבדה לנוירוכירוגיה ניסויית באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריו מתמקדים בפתופיזיולוגיה של הפרעות מוחיות ובהשפעות של לחץ על מערכת העצבים. דרך עבודתו, פרופ' פרידמן מסייע למנוע ולטפל במחלות הקשורות למוח, ספציפית באפילפסיה ובנזק מוחי כתוצאה מפציעה. בשנת 2007 הוענק לו פרס קרן מיכאל בגרמניה. 

פרופ' אירית שגיא חוקרת תהליכים מולקולריים האחראיים לבנייה מחדש של הרקמות ומטריצות חוץ-תאיות.  היא גילתה את האופי המולקולרי המורכב של מטריצת מטאלפרוטאז, קבוצה של אנזימים אנושיים הקשורים לסרטן ולמחלות אוטו-אימוניות. התובנות שהופקו מהמחקרים האלה הובילו אותה לתכנן סוג חדש של נוגדנים אינהיביטוריים אשר נוגדים את ההשפעה השלילית של האנזימים האלה.  כיום מפתחים אבות-טיפוס של הנוגדנים האלה לשימוש קליני במחלות דלקתיות וסרטניות. היא זכתה במספר רב של פרסים, כולל פרס יולודן למחקר מצטיין בשנת 2013 ופרס ממציא השנה של חברת "ידע" לשנת 2006. היא נשיאת האגודה הישראלית לביופיזיקה ודיקן מדרשת פיינברג במכון ויצמן.

מחקריו של פרופ' אורי בנין מתמקדים בננו-מדע ובננו-טכנולוגיה של ננו-גבישים. הוא המנהל המייסד של מרכז הארווי קרוגר לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' בנין הוא גם המייסד של חברת הננו-טכנולוגיה קיולייט, חברת סטארט-אפ המבוססת על תגליותיו ומפתחת את השימוש בננו-גבישים לתצוגה ולתאורה. הוענק לו, בין השאר, מלגת אלון לקליטת סגל צעיר מצטיין של המועצה להשכלה גבוהה, פרס נשיא האוניברסיטה העברית לחוקר מצטיין ע"ש יורם בן פורת ופרס הקרן לזכר מייקל ברונו. 

פרופ' ג'ון הארדי הוא גנטיקאי וביולוג מולקולרי שמחקריו מתמקדים במחלות נוירולוגיות ובאלצהיימר. במחקריו פרופ' הארדי ניתח בהצלחה את הגורמים למחלת האלצהיימר, מחלת הפרקינסון ודמנציה פרונטו טמפורלית. הוא אף תיאר את המוטציות הגנטיות הראשונות בגן האמילואידי במחלת אלצהיימר. בשנת 2009 הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית הבריטית והוענקו לו, בין היתר, פרס דן דוד של אוניברסיטת ת"א בשנת 2014 ופרס בינלאומי לפריצת דרך בשתנ 2015 (Breakthrough Prize).

ד"ר איזנברג סיימה תואר ראשון במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון,  והשלימה בהצטיינות דוקטורט במסלול ישיר בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המחקר שלה (בהנחיית פרופ' מיטרני-רוזנבאום) הובילה לזיהוי הגן האחראי למחלת ניוון שרירים מסוג GNE-myopathy. בתום עבודת הדוקטורט יצאה ד"ר איזנברג להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שם התמחתה אצל פרופ' Lou Kunkel  בביולוגיה של מולקולות רנ"א קטנות לא מקודדות במחלת ניוון שרירים ע"ש דושן. לאחר חזרתה ארצה ד"ר איזנברג הצטרפה לקבוצת המחקר של פרופ' שמחה יגל במעבדה לחקר השליה בהדסה הר הצופים. ד"ר איזנברג פרסמה מאמרים רבים בכתבי-עת מדעיים מובילים והציגה את עבודותיה בכנסים בינלאומיים בכל רחבי העולם.

פרופסור דוד הראל הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן, שימש כדיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב במשך שבע שנים. משמש כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.עבד בתחומי הלוגיקה הדינמית, החישוביות והנדסת התוכנה.בין ספריו- "אלגוריתמיקה- יסודות מדעי המחשב" ו"המחשב אינו כל יכול". חתן פרס ישראל לשנת 2004, פרס ACM למערכת תוכנה וכן חמישה תארי כבוד.
פרופסור הראל הוא גם חבר לשעבר באקדמיה הלאומית  להנדסה (ארה"ב)ובאקדמיה האמריקאית למדע ואמנויות.