סביר להניח שאם תשאלו את הדור הצעיר מי הלהקה הכי גדולה שהגיעה משפילד, התשובה תהיה ארקטיק מאנקיז. אבל הסיפור האמיתי של המוזיקה של שפילד החל בתקופה בה הסצנה המקומית רצתה להשמיד את תבניות הרוק הידועות, באמצעות זרם פוסט-פאנק בועט.
כעיר אשר התבססה על תעשייה כבדה, המוזיקה השפילדית יוצרה בהשראת סאונדים תעשייתיים, סאונד שהיה משמעותי בהיווצרות הסצנה האלקטרונית הבריטית. אחת הלהקות הראשונות שהחלו את הגל הזה הייתה "קברט וולטר" שהאפיון המוזיקלי המוזר שלה כלל מקצבים תעשייתיים קשים עם ווקאלס רובוטיים וטקסטים ביזאריים עוד לפני שזה היה מקובל. הלהקה נחשבת לאחת המשפיעות ביותר על הסצנה האלקטרונית של שפילד, ובין השאר היוותה השראה להקמתן של להקות נוספות בעיר כמו Vice Versa שמאוחר יותר תהפוך ל ABC וללהקות Clock Dva ,Thomson Twins ו- The Human League.
סצנת ה"ניו וויב" בשפילד הייתה דומיננטית מאוד בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. להקת The Human League התפרקה וחבריה הקימו את ההרכבים Heaven 17 ו ABC. בשנת 1981, תחת הנהגתו החדשה של פיל אוקי, The Human League הוציאו את אלבומם Dare שכלל את הלהיט ההיסטרי Don’t You Want Me. לצד ההרכבים הנוספים שפעלו בעיר, הם פרצו את הגבולות אל ההצלחה המסחרית. שפילד הביאה משהו חדש ומרגש לסצנת האלקטרו-סינת'-פופ בבריטניה.
באותן שנים פעלה להקה נוספת בשפילד. למרות שבתקופה זו היא לא זכתה להכרה, עשור מאוחר יותר היא עיצבה מחדש את הדימוי של העיר והיתה לסמל של תקופת ה'בריט-פופ'; ההרכב נקרא Pulp, ואלבומם הרביעי שיצא ב-1994 מיצב אותם כהרכב המפורסם ביותר שיצא עד אז משפילד, ואת הסולן שלהם, ג'רוויס קוקר, לאייקון תרבותי של בריטניה בשנות ה-90.
השינוי המוזיקלי שסחף את בריטניה לכיוון האסיד האוס והטכנו בסוף שנות השמונים סחף איתו גם את שפילד, שבתקופה מסוימת הייתה העיר החלוצית בתחום. בשנת 1989 הוקם הלייבל “Warp”, שהפך את שפילד לבית של ה"בליפ טכנו" - על שם הצלילים האופייניים לז'אנר. בין ההרכבים שהוחתמו בלייבל היו LFO ו- Nightmares on Wax. העשור של שנות ה-90 היה גם זה שהפך את שפילד למוקד מרכזי לעלייה לרגל של אנשי סצנת הטכנו. לוקיישנים כמו הסופר-קלאב האגדי Gatecrasher והערב המקומי "Blech" היוו בית משמעותי ומשפיע על המוזיקה המקומית, בכיכובם של שמות כמו אפקס טווין ו-Boards of Canada, לפני שעברו ללונדון בשנת 2000.
עם תחילת המילניום החדש שפילד המשיכה לפתח כמה מהכישרונות המוזיקליים הבולטים של בריטניה. אחד מהם הוא המפיק המוכשר טודלה טי, שלקראת סוף העשור הראשון של שנות האלפיים החל לצבור הצלחה עם הקטעים שלו שיכולים להיות מוגדרים כ"בייס" וכוללים מאפיינים של אלקטרו, דאנסהול, UK Garage, טו סטפ, וגריים.